הסיפור
שרברב. SDR. מהנדס GTM.
לכל יוצר GTM יש את אותו עמוד אודות.
"הייתי SDR. אז גיליתי את Clay. עכשיו אני מלמד אנשים איך להשתמש בזה."
יפה. הנה שלי.
רק שלי מתחיל עם צינור נחושת ולפיד.
השכבות
לא עברתי מ-SDR למהנדס GTM בקו ישר. עברתי דרך שלוש שכבות, וכל אחת שינתה את הדרך שבה אני חושב על בנייה.
לפני טק, הייתי שרברב. לא מטאפורה. שרברבות אמיתית. אבחון בעיות דרך הקשבה לקירות, מעקב אחרי צינורות שאף אחד לא רצה לגעת בהם, תיקון מערכות תחת לחץ בלי תיעוד.
200+ אימיילים קרים ביום. דומיינים ראשיים, בלי warmup, סדרות SalesLoft, רישום פעילות ב-Salesforce ביד. בניית ועדות רכישה מאפס בחשבונות שאף אחד לא רצה.
הפסקתי לעבוד בתוך המערכות והתחלתי לבנות אותן. טבלאות Clay, אוטומציית HubSpot, סדרות Instantly, תהליכי web reveal, צנרת העשרה. אותה עבודה שעשיתי ביד, עכשיו רצה על תשתית שאני תכננתי.
אף אחת מהשכבות האלה לא מגדירה אותי. כולן משחיזות את מה שאני שולח.
התזה
זה לא vibe coding.
אני לא שולח prompt אחד ומשלח מה שחוזר. אני משתמש ב-plan mode לפני שאני כותב שורה אחת. אני משתמש ב-ask mode כשמשהו נשבר. אני מריץ sub-agents לעבודה מקבילית. אני בודק, שובר דברים, קורא את השגיאה, מתקן, ושולח.
AI לא עושה את העבודה בשבילך. הוא מאיץ את העבודה שאתה כבר מבין.
כל עמוד באתר הזה עבר איטרציות, לא נוצר בפעם אחת. כל מיומנות עברה debug לפני שתועדה. כל תבנית קמפיין נבדקה על pipeline אמיתי לפני שהפכה ל-playbook.
לרפו יש מעל 400 קבצים. אפס מהם היו one-shot prompts.
שלושה אתרים, מערכת אחת
זה לא יהירות. זה ארכיטקטורה.
שלושה דומיינים. מונורפו אחד. כל עמוד, כל API route, כל תמונה מיוצרת מגיעים מאותו קוד. שום דבר פה הוא לא במקרה.
בנה איתי
זה לא פורטפוליו שמסתכלים עליו. זו מערכת שאפשר לעשות לה fork.